<h1>רבינו ירוחם נ"א ח"ב</h1>
<h2>דף סד:</h2>
מל ראשון ומת מחמת מילה וכן שני לא ימול שלישי דבתרי זמני הויא חזק' לגבי מילה וכן באחיות כגון ג' אחיו' ומלה האחת בנה ומת וכן שניה לא תמול הג' בנה כך פשו' ביבמו' וכן כתב רמ"ה.
<h2>דף עא.</h2>
נולד כשהוא מהול פשוט בשבת וביבמות ונחלקו בו הפוסקי' יש מי שכת' שאין צריך להטיף ממנו דם ברית והרוב הסכימו שצריך אבל אין צריך לברך וכתב גאון בתשובה כן דאין צריך לברך עליו על המילה וצריך לבודקו יפה בידים ובמראית העין ולא בברזל שמא יסתכן ורואין ונזהרין היאך מוהלין אותו ואם נראית לו ערלה כבושה ממתינין לו הרבה שלא יביאוהו לידי סכנה ואין חוששין לח' ע"כ. ועוד פשוט ונולד כשהוא מהול אין מחללין עליו שבת.
חלצתו חמה כלומר תינוק שהיה לו קדחת של חמימות שהוא חולי מכל גופו אין מלין אותו אלא נותנין לו מיום שחלצתו ז' ימים מיום ליום ואפילו נתרפא מן החמימות כי צריך אחר שסר ממנו ז' ימים מיום ליום ואם היה חולה מאבר אח' אין מלי' אותו כל זמן שהוא חולה אבל מיד שנתרפא מלין אותו ואין צריך ז' ימים אחר שנתרפא מאחר שלא היה חולה אלא מאבר א' כך פשוט בשבת וכן מוכח ביבמות וכן כתב רמ"ה ז"ל.
<h2>דף עא:</h2>
הוציא ראשו לפרוזדור בית הרחם ולא נולד אלא לח' ימים מלין אותו מיד כי חשבינן ליה מיום שהוציא ראשו כך מוכח ביבמות וכן כתב רמ"ה. טומטום שנקרע ונמצא זכר ונקרע ביום ח' ללידתו נמול מיד דלא חשבינן ליה ח' ימים משעת קריעה אלא משעת לידה כך פשוט ביבמות וכן כתב רמ"ה.
וציצין המעכבין רוב גובהה של עטרה ולא רוב גובהה אלא אפילו רוב הקפה במקום אחד נקראים מעכבין המילה ואין מילתו מילה.
<h2>דף עב.</h2>
יום מעונן או יום שמנשבת בו רוח דרומית הנקרא בלשון חז"ל שותא אינו מעכב מלמולו וכבר דרשו בו רבותינו שומר פתאים יי אבל טורח הדרך כלומר שהוא חולה מטורח הדרך אין מלין אותו עד שיתרפא כך פשוט ביבמות וכן כתב רמ"ה.
משוך צריך שימול כלומר מי שנמול כראוי ואחר כך הגדיל בשר ערלתו ונמשך ונראה כערל וחייב למול מדרבנן כך פשוט ומוכח ביבמות.
משוך ונולד כשהוא מהול וגר שנתגייר כשהוא מהול וקטן שעבר זמנו וכן מי שיש לו ב' ערלות אינם נמולים אלא ביום כי כל הנמולי' בין בזמנן בין שלא בזמנן אינם נמולים אלא ביום כך פשוט ביבמות וכן כתב רמ"ה בתשובה ואין נמולין אלא ביום אחר הנץ החמ' ואם עשה משעלה עמוד השחר כשר כדאיתא במגלה.
